בניגוד לטיפול הפרטני ובעיקר הדינמי המתמקד בקשר בין חלקים שונים שבתוך העולם הפנימי של הפרט, הטיפול המשפחתי מתמקד בקשר ובמערכות היחסים שבין הפרטים בתוך המשפחה.
נוכחות חברי המשפחה בטיפול (או חלק מהמשפחה) איננה נובעת בהכרח מההנחה שלכל אחד במשפחה ישנה בעיה, אלא מתוך ההנחה שבהחלט לכל בן משפחה יש כוח להיות חלק מהפתרון. התפיסה המערכתית בטיפול משפחתי מדמה את המשפחה לסירה על המים, בה כל חבר משפחה משנה את האיזון, כולם משפיעים ומושפעים אחד מהשני, וכשאחד זז הוא משפיע על כל המערכת.
לפעמים כולם במשפחה יצביעו על חבר מסוים במשפחה, שהוא הבעיה, ילד אחד או הורה אחד, שלולא הוא, הכל היה בסדר במשפחה. לפעמים אותו אחד רגיש מספיק להקצין בעיה הקיימת במשפחה כולה אך אצלו מופיעה באופן מטריד המביאה את המשפחה לטיפול. אותו אחד נקרא הפציינט המזוהה (Identified patient).
המשפחה היא משאב כוח אדיר להתגייסות לפתרון בעיות בתוך המשפחה או אצל יחידים ממנה.
דוגמאות לתחומים שבהם ניתן להיעזר בטיפול משפחתי:
- תקשורת הורים ילדים
- להפוך למנהיגים נוכחים ומשמעותיים בבית
- גבולות בתוך המשפחה ומחוצה לה
- יחסים בין המשפחה הגרעינית למשפחה המורחבת
- המשפחה כמשאב כוח לחולל שינוי
- קנאת אחים וההתמודדות איתה