ד"ר מיכה בלזר

פסיכותרפיסט, מטפל זוגי / משפחתי מוסמך, מדריך מוסמך

הכשרה וניסיון טיפולי

• מנכ"ל "מכון למשפחה – נווה ירושלים" – קליניקה הכוללת מעל 400 מטופלים בשבוע, 80 מטפלים ו- 20 מדריכים. ובנוסף, שני מכוני לימוד והכשרה בטיפול זוגי ומשפחתי בעברית ובאנגלית. מוכרים על ידי האגודה.
• דוקטורט (PhD) באוניברסיטה העברית בירושלים, המחקר עסק בזוגות מעורבים – דתיים וחילוניים.
• לימודי פסיכותרפיה, טיפול זוגי ומשפחתי במכון מגיד באוניברסיטה העברית בירושלים. מוסמך מטעם האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין ומדריך מוסמך למטפלים משפחתיים וזוגיים. עם ניסיון של למעלה מ- 15 שנה בטיפול.
• מוסמך בתיאום הורי מטעם מכון CPI בארה”ב ורשום בבתי המשפט כמוסמך לקבל הורים בתוך או לאחר תהליך גירושין לתיאום הורי. רשום באתר תיאום הורי – ישראל.
• לימודי טיפול התנהגותי קוניטיבי – CBT.
• משתמש בכלים יצירתיים מגוונים בטיפול כולל – פסיכודרמה, קלפים טיפוליים, Voice dialogs ומשחק.
• ניסיון בעבודה טיפולית במכוני טיפול רבים כגון – מרכז הורים וילדים – צפון ירושלים, מרכז הורים וילדים – מעלה אדומים, מטפל משפחתי וזוגי מטעם הרווחה בירושלים, מטפל של כיתות תקשורת בבית ספר הרטמן ירושלים עבור ילדים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה.
• ניסיון הוראה כמרצה במספר מכללות כגון, מרכז למשפחה "נווה ירושלים", מכון רותם – לטיפול רב תחומי במיניות, ינ"ר, מכון מגיד שלוחת בינת הלב, מכללת אורות ישראל, מכון למורים ומקור המעיינות. קורסים כגון, טיפול משפחתי וזוגי, ילדים בעלי צרכים מיוחדים בדגש על הפרעות קשב וריכוז והפרעות תקשורת.

עלי

סקרן אוהב לפגוש את החיים היכן שאין מסכות, המקום בו הדרמה האמיתית מתרחשת. איפה שעצוב, שמח, ממלא ומרוקן. לפגוש אנשים ממקום אמיתי וכנה. לשאוף לשינוי ולהאמין שאפשר תמיד לתקן, גם בתוך משבר גדול ניתן למצוא שביל ליצירת חיים חדשים.

ההתמודדות עם מבוך החיים מצריך לעיתים לעצור, לקחת מקום להתבונן להביט פנימה. ליצור את המקום הזה לְעַצְמִי, מקום המהווה מרחב ביניים שבין העולם שבחוץ לזה הפנימי. המרחב המוגן של הפסיכותרפיה מהווה קודם כל מקום מכיל לדו-שיח פנימי עם סערות היום יום.

הרבה מתהפוכות החיים קשורות קשר עמוק עם סערות פנימיות המתחוללות בתוך הנפש פנימה. חוויות שנצרבו עמוק מניסיון העבר או מנטייה לתכונות אופי שלעיתים משפיעות גם בהווה ונותנות תחושה של תקיעות במישור האישי או החברתי.

תחושת התקיעות יכולה לקבל ביטויים רבים, כגון, דיכאון, חרדה והפרעה טורדנית כפייתית (OCD). בדידות חברתית, גם כזו המורגשת בתוך קשר או נטייה ליצירת קשרים חברתיים ואינטימיים לא מספקים ואף בעייתיים.

לפעמים אירועים שבמעגל החיים מעוררים שדים ישנים המהווים איתות שהגיע הזמן להיעזר. הצעד הראשון לקחת אחריות על החיים הוא לפנות לאיש מקצוע לפסיכותרפיה. והחידוש הגדול הוא שניתן לשפר את איכות החיים באופן משמעותי, להשתחרר מכבלים מעיקים, לחולל שינויים ולהעשיר את היצירתיות מחדש.

המתנה הכי טובה שניתן לתת לילדים היא זוגיות טובה. ובעיקר, היא המתנה הכי טובה שאנו יכולים לתת לעצמנו.

מחקר בדק, מהם התחומים המרכזיים המביאים אנשים לטיפול זוגי? והעלה שלושה תחומים מרכזיים:

הרוב באים לטיפול זוגי בשל קשיים בתקשורת – זה כולל גלישה לפינג פונג מילולי בו כל אחד מתבצר בעמדתו. בהלצה, יש אומרים שהגדרת מונולוג זה אחד שמדבר אל עצמו ודיאלוג זה בעצם שניים המדברים בעיקר אל עצמם. בטיפול זוגי ניתן ללמוד כיצד לפתח הקשבה הדדית וכן כיצד להתעמת בצורה יעילה בלי למחוק את הזולת ובלי להימחק. כמו כן התקשורת כוללת תחומי חיים נוספים כמו כסף, יחסי מין, חינוך ילדים ומשפחה מורחבת. משום מה, זוגות רבים לא מפתחים דיאלוג פורה וכנה בתחומים חשובים כגון אלו. בטיפול זוגי ניתן ללמוד ולתרגל כיצד להפוך תחומים אלו ואחרים מפרקטיקה טכנית לסוג אחר ונוסף של דיאלוג משמעותי.

התחום הבא המביא זוגות לטיפול זוגי הנו מאבקי כוח – הטריטוריה הצפופה ושחיקת המרווח שבין בני הזוג יכולים ליצור תחושת איום בו כל אחד חש שהשני נוגס בחלקו. הערבוב הרגשי והתלות ההדדית יכולים ליצור מתח. גם כאן, תחומים כמו כסף, יחסי מין חינוך ילדים ומשפחה מורחבת יכולים לשמש בשירות מאבקי הכוחות בכפיית עמדות או בהימנעות בכדי להשיג שליטה. מצב שכיח זה מצריך עבודת דיפרנסיאציה והעלאת רמת המובחנות (Bowen) שהם חלק מתהליכי הטיפול הזוגי, המאפשרים מרווח של דיון וחוויית שיתוף במקום דריכה על יבלות הדדיות.

התחום האחרון (במחקר זה) הנו ציפיות מוגזמות מחיי הנישואין – בעצם, הרבה מבעיות האנושות נובעות מציפיות לא מותאמות למציאות. אך הפנטזיה הזוגית בייחוד כוללת אוטופיה רומנטית מושרשת היטב בתרבות, ומוטמעת מגיל צעיר מאד ופעמים רבות אינה תואמת את החיים בפועל. לעיתים מדובר בנפילה משמיים לארץ, נפילה הכוללת תהליכי אבל ואבדן, ותהליכי קבלת המציאות והאחר על כל חלקיו. תהליך זה הוא חלק מהאהבה הבוגרת בה כל אחד רואה את השני 'בלבן של העין' כפי שהוא ולומד לאהוב מחדש. יחד עם זאת מתחילים להביט אל אופק משותף יותר ומציאותי יותר. תהליכי עיבוד אלו אפשריים באמצעות טיפול זוגי.

בניגוד לטיפול הפרטני ובעיקר הדינמי המתמקד בקשר בין חלקים שונים שבתוך העולם הפנימי של הפרט, הטיפול המשפחתי מתמקד בקשר ובמערכות היחסים שבין הפרטים בתוך המשפחה.

נוכחות חברי המשפחה בטיפול (או חלק מהמשפחה) איננה נובעת בהכרח מההנחה שלכל אחד במשפחה ישנה בעיה, אלא מתוך ההנחה שבהחלט לכל בן משפחה יש כוח להיות חלק מהפתרון. התפיסה המערכתית בטיפול משפחתי מדמה את המשפחה לסירה על המים, בה כל חבר משפחה משנה את האיזון, כולם משפיעים ומושפעים אחד מהשני, וכשאחד זז הוא משפיע על כל המערכת.

לפעמים כולם במשפחה יצביעו על חבר מסוים במשפחה, שהוא הבעיה, ילד אחד או הורה אחד, שלולא הוא, הכל היה בסדר במשפחה. לפעמים אותו אחד רגיש מספיק להקצין בעיה הקיימת במשפחה כולה אך אצלו מופיעה באופן מטריד המביאה את המשפחה לטיפול. אותו אחד נקרא הפציינט המזוהה (Identified patient).

המשפחה היא משאב כוח אדיר להתגייסות לפתרון בעיות בתוך המשפחה או אצל יחידים ממנה.

דוגמאות לתחומים שבהם ניתן להיעזר בטיפול משפחתי:

• תקשורת הורים ילדים
• להפוך למנהיגים נוכחים ומשמעותיים בבית
• גבולות בתוך המשפחה ומחוצה לה
• יחסים בין המשפחה הגרעינית למשפחה המורחבת
• המשפחה כמשאב כוח לחולל שינוי
• קנאת אחים וההתמודדות איתה

לאחר גירושין הורים לומדים איך לתאם ביניהם את ההורות בצורה טובה ולשפר את התקשורת ההורית למען ילדיהם. כיצד לשים את הילדים במרכז גם בגירושין קשים מאד.